#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה דין בקשו מאילפא להביא מקורו מהמשנה?<br>ואיזה מקור הביא?<br>והאם קי""ל כברייתא זו?<br>והא קי""ל כר""מ דמצווה לקיים דברי המת?"	"דאם אמר שלא יתנו לבניו אלא שקל אין נותנים להם אלא שקל.<br>ואמר דהא מני ר""מ דיעשה שליש מה שהושלש בידו, דמצווה לקיים דברי המת.<br>ואמרו דלא קי""ל כברייתא זו.<br>ואע""ג דקי""ל כר""מ, ה""מ במילי אחריני, אבל בזה מינח ניחא ליה שיתפרנסו כל צרכם. ואמר כן רק כדי שלא יבזבזו."	כתובות דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.""<br>מה הדין כשהמעות ניתנו לשליש לקנות בהם שדה?<br>וכשיש אפוטרופוס? ומה הראייה?"	כשיש שליש מפורש במשנה דאין הקטנה יכולה ליתן לבעלה, אלא יעשה שליש מה שהושלש בידו.<br>וממשנה יתירה דנקט אין מעשה קטנה כלום, ולא נקט סתם יעשה מה שהושלש בידו, משמע דגם היכא דליכא שליש אלא אפוטרופוס בעלמא אין מקחן מקח.	כתובות דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן הוכיחו דאין המשועבד יכול להדיר את מי שהוא משועבד לו?<br>ומאיזה טעם סברו לומר דכן יהני במה שמדיר הבעל את אשתו?<br>ואיך הוכיחו לא כך מהמקור הנ""ל?"	"מהא דקונם מעשה ידי עליך א""צ להפר.<br>וסברו לומר דהבעל נעשה כאומר צאי מעשה ידיך במזונותייך.<br>והקשו דא""כ גם באשה הנודרת נימא דנעשה כאומרת איני ניזונת ואיני עושה, דאמר ר""ה דיכולה לומר."	כתובות דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"העמידו דהא דהמדיר את אשתו יעמיד פרנס, איירי באומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך.<br>א""כ פרנס למה לה? (לשינויא קמא).<br>וא""כ הוא משועבד לה ואיך ידיר אותה?<br>והאם רגילה בהם או לא רגילה?<br>ומ""ש אחר ל' יום?"	בדלא ספקה.<br>ואיירי במספקת לדברים גדולים ולא לקטנים.<br>ואיירי בדברים דרגילה בהם, אך מעיקרא שהיתה עמו התרצתה בלעדיהם, השתא לא.<br>ועד ל' יום לא שמעי אינשי וליכא זילותא, אלא ל' יום איכא זילותא.	כתובות דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באלו ג' אופנים העמידו את המשנה דהבעל יכול להדיר את אשתו ואינו משועבד לה למזונות? <br>ומ""ש קודם ל' יום מאחר ל' יום?<br>ומה הקשו על האופן השלישי?"	"א. באומר לה צאי מעשה ידיך למזונותיך, ומספקת לדברים גדולים ולא לקטנים, ועמו היא גלגלה, ואחר הנדר אינה מסכימה. ועד ל' יום לא שמעי אינשי וליכא זילותא. אחר ל' יום איכא זילותא.<br>ב. בארוסה, והא דצריך להעמיד פרנס הוא אחר שהגיע זמן שחל החיוב. ועד ל' יום עושה שליח שליחותו, אח""כ לא.<br>ג. בארוסה, וצריך להעמיד פרנס שנישאת. ולא אמרינן סברה וקיבלה דאומרת סבורה אני שאני יכולה לקבל.<br>ודחו דלא אמרינן סבורה אני אלא לעניין מומין ולא לעניין מזונות."	כתובות דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במשנה מבואר דעד שלושים יום יעמיד הבעל המדיר פרנס, והא שליחותיה קעביד?<br>והא חשיב שליח כדחזינן גבי גט דכל השומע קולי יכתוב?<br>וכן אמרו דרק בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד?<br>וכן בברייתא לא התירו אלא לומר לחנווני איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו?	"באומר כל הזן אינו מפסיד.<br>שאני התם דאמר יכתוב, והכא לא אמר יזון אלא כל הזן.<br>אתא לאפוקי רק שאר איסורי דשבת, אבל מודר הנאה שרי.<br>התם רבותא קאמר דאף דרגיל אצלו ואזיל וקאמר ליה שרי. וה""ה כל הזן אינו מפסיד."	כתובות דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל מה יעשה?<br>ומה הדין במהלכים במדבר?<br>וכשאין עמהם אחר?<br>ומה דעת ר' יוסי ומ""ט?"	"ילך לחנווני המכירו ואומר לו איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו, ומפרנסו ושב ונפרע ממנו.<br>נותן לאחר לשם מתנה, והוא יתן למודר.<br>יניח ע""ג הסלע ויפקיר.<br>ור' יוסי אוסר בהפקר, גזירה אטו מעשה דבית חורון."	כתובות דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות, באיזה שיעור חייב להוציאה לת""ק ולר' יהודה?<br>ושלא תתקשט לת""ק ולר' יוסי?"	"לת""ק יוציא מיד. <br>לר' יהודה בישראל יום אחד יקיים ב' ימים יוציא. בכהן ב' יקיים ג' יוציא ויתן כתובה.<br>שלא תתקשט לת""ק יוציא מיד. לר' יוסי בעניות שלא נתן קצבה, בעשירות אחר ל' יום."	כתובות דף ע		
